תמרים מאת: חן כץ מדריך טיולים

"וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כולה משקה…ולוט ישב בערי הכיכר ויאהל עד סדום" (בראשית, י"ג, 10, 12).

שלוש הקבוצות של המעיינות, שהינם מקורות נחל זרד, המהווה את הגבול בין אדום למואב, שופעים בכל ימות השנה ומימיהם זורמים איתן בערוצים של הנחל אל בקעת הכיכר. אלפי קוב לשעה משקים היום, כמו פעם, עשרות אלפי דונם של גני ירק, מטעי פרי וצמחי תבלין. בין הגידולים היום ניתן למצוא את הבננה, אבטיחים, מלונים, עגבניות, קישואים, והחשוב מכל – התמר, שהיה סמלה של בקעה זו בימי קדם. במקרא מתוארת יריחו כעיר התמרים, אך במשנה זוכה בקעה זו לכינוי זה.

בתוספתא השביעית כתוב שבשנת שמיטה מותרים התמרים באכילה, כל עוד לא כלו התמרים בצוער, ומשכלה אחרון התמרים בצוער, חייבים לבער את התמרים מהבית. זן התמר אשר גידלו בצוער, שמו ניקולאוס. ניקולאוס היה משורר, פייטן, פילוסוף, הוגה דעות, ומדינאי שמקום מושבו בדמשק. הוא נבחר להיות שליחו של הורדוס אצל חצרו של אוגוסטוס קיסר. הורדוס שולח עם ניקולאוס אל אוגוסטוס תמרים מצוער וכתוב במקומות הרומיים על תמרים אלה, כי ארבעה מהם מגיעים יחד לאורך אמה. בשל כך עשו לזן זה, שהובא בידי ניקולאוס, יחסי ציבור ברומא, וכך קיבל הזן את השם שנשמר כמאתיים שנה.

הטיולים המאורגנים שלנו מלווים בסיפורים מרתקים אודות יעדי הטיול ולאורך המסלול. הצטרפו אלינו אל טיול בירדן להמשיך ולהנות מעושר התרבות המקומית ומסיפורים קטנים אודותיה שלא תשמעו במקומות אחרים.