עצי הבאובב

טיול לבוטסואנה

בטיול לבוטסואנה נוכח המטייל שמדבר קלהארי הגדול, אינו סתם מישור יבש וצחיח.
במבט ראשון, כך זה אכן נראה, מישור אין סופי עשיר בצמחייה נמוכה של עשרות מיני שיטים ושאר מיני שיחים קוצניים אשר יוצרים רצף כמעט בלטי עביר עד קו האופק.

למעשה, נקודות הקרקע הגבוהות ביותר במרחב הענק הזה הינם קיני הטרמיטים אשר מזדקרים מעל פני השטח כמגדלים שגובהם מספר מטרים! הרצף מופר על ידי מלחות יבשות, שקעים בפני השטח אשר מהם אין ניקוז, שטחים אשר בגשמי הקיץ מתמלאים במים, עונתית. זמן קצר לאחר שמלחות לבנות אלה הופכות לאגמים מלוחים, צבען הופך סגול ממאות אלפי פלמינגו הנוחתים בהן בכדי למצוא מזונם. זו גם התקופה שבה מתחילה הנדידה הגדולה של מפריסי הפרסה בין מלחות אלה, ובעקבותיהם מתנהלים הטורפים הגדולים. כמות החיות הנעה במרחב, זברות, ג'ירפות, גנו ועוד יוצר תחושה שכל המרחב אחוז תזזית!
בשולי מלחות אלה, מתנשאים גבוהה מעל, שוברים את קו האופק, עצי הבאובב העצומים המשאירים את המתבונן פעור פה. יופיים הנדיר של עצים אלה לא חמק מעיני הנוסעים מגלי העולם, שהביאו לידיעת ה"מערב" את עצם קיומם של ענקים אלה.

תומאס ביינס היה אחד מהציירים המוכשרים ביותר שהתלוו אל מגלי העולם והנוסעים של המאה הי"ט. אל דייויד ליוונגסטון התלווה כשגילה את מפלי ויקטוריה וציירם בטוב טעם!
ב- 1,860 התלווה למסע בבוטסואנה שם נשבה בקסמם של עצי הבאובב הנפלאים, וצייר גם אותם משלל זוויות. ההשוואה שעשינו בין ציוריו ובין אותם עצים ממש שתחתם עמד, נוכחנו לראות שדבר לא השתנה. עומדים העצים הזקנים, דוממים נוכח ארעיותו של האדם, זה המנציח בציור, כתומאס ביינס, וזה המנציח אותם בצילום, כמוני.
מקורם של עצי הבאובב באי מדגסקר, המקום היחיד בו ניתן לראות את כל המינים. משם נפוצו גם לאוסטרליה, לא רק לאפריקה. פרחי הבאובב לבנים וגדולים, נפתחים בשעות הלילה ועשירים בצוף שלו ערך תזונתי תואם ליונק המאביק אותו, העטלף.

גזעו הענק של העץ מתמלא במים בעונה הגשומה ומשמש גם את האדם וגם את חיות הבר אשר לעיתים מסתמכות עליו כמקור מים איתן, כגון פילים. מעטים עצי הבאובב אשר אינם מצולקים מחטי הפיל הבא לנבור בהם. פירותיו של העץ מאורכים ומתוקים, משמשים מזון גם לבני האדם ומופצים על ידי הקופים. על ענפיו מתמקמות דבורי דבש ומקימות חלות עסיסיות ביותר.

---