מיקומה הגיאוגרפי יעד לה תפקיד ביצירת מפגש תרבותי בין אירופה לאפריקה. דרכי המסחר, אשר חצו את הסהרה מטימבקטו צפונה דרך המגרב אל גיברלטר ואירופה, היוו מפגש צבעוני אתני, אשר ניכר בפני תושביה של מרוקו. במטבח המרוקאי תמצאו קשת רחבה בין החריף למתוק, בין העסיסי ליבש, בין הקר לחם, דומה כי אין טעם ותבלין עליו פסח השולחן המרוקאי. נראה, כי המרוקאים יוצאים מגדרם בכדי לגרום לאורחיהם נחת רוח ושביעות רצון, עד כדי מבוכה. אין כמותם מכניסי אורחים. שילוב של מגוון הטעמים הייחודי עם הכנסת האורחים המרוקאית הופך כל טיול למרוקו לחוויה קולינרית בלתי נשכחת.
דרום המדינה נושק לחולות הסהרה הלוהטת, מדבר צחיח בעל מקורות מים מעטים ונאות המדבר הירוקות. טכנולוגיות להובלת מים בנות מאות ואלפי שנים עדיין פועלות במדבר ומאפשרות קיום של שבטים במאהלים, כפרים ואפילו עיירות קטנות. בשולי הרי האטלס הדרומיים מתחתרים קניונים מרהיבים, אשר מזרימים אל נאות המדבר את מי השלגים מהפסגות. פסגת האטלס הרם הינו מדבר אלפיני ועליו שלג עד, במרחק "נגיעה" מהמדבר. מגוון מסלולי טיול למרוקו, מציעים שילוב בין ערב רב של מופעי טבע מרשימים אלו.
במישורים שבין ההרים לים מצויות שלוש מבין ארבעת הערים האימפריאליות: מקנס, פאז ומרקש. מצודות נישאות מקיפות את הרובעים העתיקים ובין חומותיהן של הערים העתיקות מתנהלים החיים כאילו קפאו העיתים והזמן עמד מלכת. מאלפי נחשים, מגידי עתידות וקוראות בקלפים, מרקידי קופים, נגנים ומחוללים, רופאי אליל ועוד רבים אחרים, ממלאים את סמטאות השווקים התוססים, אשר בהם מתקיימת חלוקה לרובעים של בעלי מקצוע כגון: תבלינאים, רקעי נחושת, מפרזלים, בורסקאים, נפחי זכוכית ועוד המשמרים את הריחות והצלילים של ימים עברו. המסגדים העצומים והמינרטים עדיין מנציחים את שמותיהם של שליטי הערים והמדינה מימי קדם. המכללות האסלאמיות העתיקות, בהן פיתוחים של אומנות גיאומטרית וערבסקות מרהיבות, משלבות מוטיבים מזרחיים ומערביים גם יחד.
בתי הכנסת, המלאח (הרובע היהודי) ובתי הקברות היהודיים משמשים חלק נכבד מנופי הערים האימפריאליות. לא ניתן להתכחש להשפעות של הקהילות היהודיות הגדולות מימים עברו על אורחות חייהם של המרוקאים, אשר ניכרות היטב עד היום. קברי צדיקים, אשר פזורים בעשרות מקומות ברחבי המדינה, עדיין משמשים מוקדי עליה לרגל, ולא רק של יהודים.